הסיפור של פנטה

סיפור על זיכרון או שיכחה לאורך הדורות

לפני כמה שנים, כשלמדתי בבצלאל, כל יום ראשון בבוקר היה יום העשרה. היו לנו קורסים עם מרצים בכל תחומי העיצוב, האמנות, חברה ותרבות. מנהלת המחלקה להיסטוריה ותיאוריה דאז, הייתה דנה אריאלי הורוביץ, אישה כל כך מעניינת ומרצה מעולה ברמות כאלו שהייתי אומר ש”צריך רק להביא פופקורן לשיעור”.

נושא הקורס היה על קשרי הגומלין בין אמנות לפוליטיקה בגרמניה הנאצית

השיעורים היו מרתקים, וסיפור אחד חקוק לי בראש עוד מאז. אני זוכר שיצאתי מהשיעור נדהם מהבנה של מהתגלגלות של מותג. ומזיכרון קולקטיבי כל כך קצר.

 

עשור לפני מלחמת העולם השנייה חברת קוקה קולה נכנסה לשוק האירופאי ושיווקה את המשקה לקהלים הצרפתיים והגרמנים. עד תחילת מלחמת העולם השנייה הקולה הפכה להיות מוצר מבוקש ומאד פופולרי בחברה הגרמנית.

 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והכוונה לכבוש את אירופה הצהיר הרמן גונג, סגן הרמטכל השני של היטלר על משטר עצמאי, שמגביל מאד את הייבוא ומרתיע חברות זרות, זאת בנוסף למקרה בו מתחרה מצאה מילים בעברית על המוצרים של החברה בארצות הברית מארצות הברית, והאהדה למוצר ירדה. נדרשה פה פעולה חדה כדי לשמר את ערכו של המותג, ומכיוון שחומרי הגלם לא מגיעים גם לשנות את המוצר.

 

החברה הגרמנית יצרה מהלך בו היא מבדלת את עצמה מהחברה האמריקאית.

במהלך שנעשה על ידי היזם של החברה בגרמניה היזם הגרמני מקס קית’, השם שונה לפאנטה, והתרכיב שונה בהתאם למצרכים שהיו קיימים להם. (יוצר מחלקי פירות, סיידר מי תפוחים  ומי גבינה)

וכך נוצר המותג פנטה. משקה קל אזרחי הרייך השלישי.

במהלך מלחמת העולם השנייה קית’ עשה צעדים כדי לזהות את המוצר החדש עם הנאציזם. והמוצר קיבל את מעמדו כתחליף של הקולה.

 

נריץ את הגלגל קדימה, שנות ה 90, המוצר פאנטה מתחיל להמכר במדינת ישראל ומחליף את המותג קינלי. 4 עשורים הספיקו לדור לשכוח מאיפה מקור המוצר ועבור מי הוא הומצא. המותג הגרמי שמזוהה עם החברה של הרייך השלישי ומותג במיוחד עבורו, מתחיל להמכר בישראל של שנות ה 70.

 

מה שהדהים אותי בסיפור הזה הוא הזיכרון הקולקטיבי של חברה. תוך 4 עשורים אפשר לקחת את אותו מותג ולשווק אותו לקהל וכנראה שאנשים בכלל לא יזכרו.

 

תקופת צינון, שיווק ופרסום יעיל וכאילו המוצר לא הוחזק פעם על ידי אנשים שיצרו את הזוועות הכי קשות לעם , והנה אחרי 40 שנה,אותו עם, שותה את זה בסלון בזמן שאנחנו מארחים חברים או עושים על האש.

 

אפשר מהסיפור הזה להעלות כמה סוגיות מאד מעניינות, האם האינטרנט והמחשבים יעזרו לנו בשימור הזיכרון הקולקטיבי, אולי גם הם יקבעו אותנו בתוך גישה אחת שיהיה לנו קשה להיחלץ ממנה במידה ולא תהייה רלוונטית יותר.

אתם מוזמנים להיות חלק מקהילת הביגרים

רוצים להיות הראשונים

? לקבל את הדברים ההיסטריים של ביגר

אנחנו מבטיחים לא לשגע אתכם במיילים, אנחנו לא שולחים ספאם, ומבטיחים לשלוח מיילים רק כשייש דברים מעניינים